מאמרים
למידה והוראה של גאומטריה דרך קיפולי נייר
ענת קלמר, מירי גולן, וג´וני אוברמן
מבוא
מחקרים רבים מצביעים על כשלים בדרכים להציג את הגאומטריה בפני הילדים, ועל תפיסות שגויות בהבנתם של הילדים את הצורות והמושגים הגאומטריים (Fox 2000 ועוד). חלק מהבעיות נובע מלמידת גאומטריה דרך הגדרות סטאטיות. חלק אחר הנו פועל יוצא של הצגת המושג החדש מוקדם מידי, לפני שהילד בנה לעצמו כלים להכיל את המושג בתוך הידע הקיים אצלו.
הבעיה של תפיסות שגויות בגאומטריה הנה הרבה יותר רחבה מהמדווח במחקרים על ידע הילדים, משום שמורים רבים מחזיקים בעצמם בתפיסות שגויות לגבי הגאומטריה ובעייתם גוררת בעיה בלמידה של הילדים.
(Lampert 1988, Swafford, Jones & Thornton 1997, Leikin, Berman & Zaslavsky 2000, Keith 2000). .
מאמר זה בא להציע שני כיוונים לתמיכה בהוראה ולמידה של גאומטריה. מהצד האחד, חיזוק האינטואיציות של הילדים לגבי המושגים הגאומטריים, באמצעות קיפולי נייר, מהצד השני, תמיכה במורים דרך תכנית מתוקשבת, עם אנימציות המשחררות את המורים מהצורך להיות מומחים באוריגמי, ומאפשרות להם לפתוח חלונות להבנת המושגים ובניית עוגנים בנקודות קושי (דוגמה באיור 1). התכנית המתוקשבת, אוריגאמטריה (קישור) כוללת הנחיות לגבי כל שלב של הקיפול תוך הדגמה דינאמית באנימציה. לצד כל בנייה, מפורטות שאלות לדיון עם התלמידים. על מנת להשיב על השאלות התלמידים צריכים לבדוק את הקיפולים בעבודתם בהקשר למושגים הגאומטריים.
איור 1: הדגמה של קיפול ושאלות לדיון. השאלות עוסקות בזיהוי מצולעים ותכונותיהם. השאלה המתוארת כאן באה לאחר שהילדים זיהו את המצולע הלבן כריבוע.
פעילויות דינאמיות המשולבות בשפה המתאימה בזמן הנכון
עם השנים התרבו היישומונים הדינאמיים הממוחשבים, שבאמצעותם ניתן לעשות עבודות משמעותיות של בניית הבנה ופיתוח החשיבה הוויזואלית.
לצד היתרונות של שילוב המחשב בבנייה הגאומטרית, יש חשיבות רבה, במיוחד בקרב ילדים צעירים, לבנייה בידיים. להרגיש את החומר ולטפל בו בבניית הצורות הגאומטריות.
בשנות בית הספר היסודי חשוב שלמידת המושגים הגאומטריים תיעשה בשילוב אמצעי המחשה, לפני הצגתם הפורמאלית. הדגמת המושגים דרך בנייה חופשית או בנייה על-פי אילוצים והזזת הצורות במרחב. (בהתאם לתכנית הלימודים, עמודים 8-9). הפעילויות דרכן הילדים יבנו לעצמם את ההבנה הגאומטרית צריכות לכלול חקר תכונות של מצולעים וגופים וזיהוי תכונות אינווריאנטיות, לאור פעולות שונות שיבוצעו על הצורות. חשיבות גדולה יש לרפלקציה שנעשית בכיתה לאור פעילויות אלה, להפנמת המושגים הגאומטריים. פעילויות מסוג זה הן בעלות פוטנציאל לחיזוק היכולת לדמיין את תוצאות הטרנספורמציות על הצורות.
הספרות המחקרית מדווחת על פעילויות עם פסיפסים ופעילויות אחרות המשתמשות בקיפול נייר, גזירה, ציור, וצורות פלא הנדסיות, המעשירות את המאגר של מבנים ויזואליים של הילדים. דרך פעולות אלה מתפתח הידע של הילדים על צורות ותכונותיהן. (מאונטוויטן 2004, אוברמן וכ"ץ 2001, לב 2005, Colgan & Sinclair 2000 ועוד).
אין די בפעילויות עצמן, אלא הן צריכות להיות מלוות בשפה מתאימה. כאשר נותנים לתלמידים שפה מתמטית בתוך הקשרים בעלי משמעות, מסייעים להם להעביר את מחשבותיהם לאחרים בצורה בהירה. כאשר תלמידים משתמשים במונחים מתמטיים נכונים, המורה יכולה לשים לב למה שנאמר, וכתוצאה מכך, למה שהובן או נלמד. הדאגה העיקרית של המורים צריכה להיות איך ומתי להציג לתלמידים מילים חדשות. מורים אינם צריכים להכניס מילים חדשות באמצעות דרישה מהתלמידים לשנן הגדרות. התלמיד לומד את המשמעות של ביטויים טכניים באמצעות שינוי שלהם והשתנות על ידם בתהליך של הפנמה.
לפי וויגוצקי התלמידים יכולים להעלות את רמת ההישגים שלהם דרך אינטראקציה עם אחרים, היכולים לסייע להם לארגן את החשיבה ולעשות את המעבר מהמוכר לבלתי מוכר. באמצעות אינטראקציות כיתתיות התלמידים יכולים להבין את החשיבה שלהם, ליזום שינויים בידע ולבנות רמה גבוהה יותר של הבנה.
מחקרים אלה ואחרים הובילו אותנו לעבודה המוצגת כאן שיוצאת מתוך השלבים לקידום החשיבה הוויזואלית, כפי שמציג אותם ואן הילה (Van Hiele 1999), ובניית אינטראקציה חברתית בתהליך קיפולי נייר, דרך תקשורת המחברת את השפה היומיומית של הילדים לשפה הפורמלית של המתמטיקה.
למידת גאומטריה בעזרת אוריגאמי
אומנות האוריגאמי אינה חדשה. שילוב הוראת הגאומטריה באמצעות אמנות האוריגאמי מתקיים ברחבי העולם ברמות שונות, מתכניות כמו טרום אוריגאמטריה בגיל הגן ועד להוראת הגאומטריה והמתמטיקה באוניברסיטה, למשל, על-ידי פרופסור תום הול. (ראו קישור לאתר).
בעבודה זו, הדגמים שנבחרו יצאו מתוך המושגים הגאומטריים אותם באנו ללמד. כל שלב של קיפול הוא חקר של הנושא הנבחר בגאומטריה, עד לתוצר הסופי(Golan & Jackson 2007) . יותר מכך, בעבודה זו נוסף החוט המקשר בין יצירות האוריגאמי לבין מערכי שיעור הבונים נדבך על נדבך את פיתוח החשיבה הוויזואלית של התלמידים, בהתאם לדרישות תכנית הלימודים בבית הספר היסודי.
במטרה להרחיב את התפיסה הוויזואלית של הילדים בעזרת קיפולי נייר, בנינו מערך של 11 שיעורים בנושאים מתוך תכנית הלימודים לכיתה ד (ראו איור 2), דרך הפקת תוצרים שהם יצירות אוריגאמי, כך שבכל שיעור המטרה שכל ילד יצא עם תובנות גאומטריות החדשות לו, ועם יצירה אותה יבנה בעצמו במהלך השיעור. כל שיעור מסתיים בהפתעה לגבי התוצר, תוך למידה חדשה וחזרה ספיראלית על פיסות ידע שנבנו בשיעורים קודמים. כך, במארג של מעין פסיפס, תפרנו שיעורי יצירה באוריגאמי, כאשר לכל אורך הלמידה בדקנו דרך שיח ורפלקציה באיזו מידה כל ילד הרחיב לעצמו את החשיבה הוויזואלית.
תכנית לימודים בגאומטריה, כיתה ד רצף השיעורים:
איור 2: תכנית הלימודים ורצף השיעורים
תהליך ההוראה
40 תלמידים בשתי כיתות ד למדו במשך 11 שבועות גאומטריה באמצעות קיפולי נייר. אחת לשבוע התקיים שיעור בן 90 דקות, שהועבר על-ידי מומחית לאוריגאמי בכיתה אחת, ועל-ידי מורה למתמטיקה בכיתה שנייה. בשתי הכיתות למדו אותה תכנית בעזרת הסביבה המקוונת. התלמידים השתתפו בדיונים כיתתיים, והציגו את הבנתם לאור שאלות שעלו בכיתה על-ידי המורה או על-ידי תלמידים עמיתים.
בתהליך ההוראה, בתום כל שיעור נערך דיון בין מובילי התכנית, המורים המנחים, והצופים בשיעורים (רכזת המתמטיקה בבית הספר וכותבי המאמר), והוסקו מסקנות לגבי הדגשים שיש לעשות בבניות האוריגאמי, בעקבות התפתחות ההבנה של התלמידים בשיעור.
דוגמאות לבניית מושגים בשיעורים
נמחיש דרך דוגמאות בניית מושגים ותהליכים: מקבילות, זוויות, אלכסונים וקווי סימטריה, פירוק והרכבה של צורות.
דוגמה 1: מקבילות
ההגדרה המתמטית של מקבילות מתוך מילון מונחים גאומטריים לבית הספר היסודי, אומרת: "שני ישרים במישור שאין להם אף נקודה משותפת". זו הגדרה שאינה אינטואיטיבית. במהלך השיעורים, ניסינו להגיע עם התלמידים להבנה של קווים מקבילים דרך בדיקת המרחק הקצר ביותר בין שני קטעים מקבילים, מרחק שישאר קבוע בכל נקודה ונקודה שנבחר לאורך אחד הקטעים. מצאנו שהמרחק בין שני הקטעים הוא הקצר ביותר כאשר הזוויות הנוצרות בין הקו החותך לכל אחד מהקטעים המקבילים הן ישרות. בדקנו את הזווית הנוצרת באמצעות "מודד" (ראו איור 3) שהיה בידי כל תלמיד. איור 3: "מודד"
שילבנו את מושג המקבילות בשלב של קיפולי הנייר, כאשר היינו זקוקים להבנת המושג להמשך היצירה, זה השלב שפתחנו חלון למידה על מקבילות (ראו איורים 4 ו- 5).
איור 4: תלמידה בודקת מקבילות של קטעים איור 5: האם הקטעים מקבילים?
איור 6: בדיקת המרחק בין הקווים המקבילים
דוגמאות מהכיתה:
מורה: איך נדע שהקווים מקבילים? (הכוונה לאלכסון המשני של הדלתון המסומן בתמונה בחץ ולקו הקיפול המסומן גם הוא בחץ.)
התלמיד בדק ומצא שהזוויות ישרות והציג זאת בתמונה כמענה לשאלה.
איור 7: איך נדע שהקווים מקבילים?
חשוב להדגיש: גם בסיום השיעור לא סגרנו את נושא המקבילות. כלומר, אין נקודה שיש בה הבנה מלאה של מושג, אלא עלייה בשלב בהבנתו.
לכל אורך הדרך ניסינו לראות את נקודת המבט של התלמיד ולבנות אתו את המושג בכלים שיש לו. ברגע שביקשנו מהתלמידים לבדוק אם המרחקים בין שני קטעים שווים, הם יכלו להבין את התכונה של קווים מקבילים, היו להם המושגים שבעזרתם הם הכילו את המושג החדש.
דוגמה 2: זוויות
ההגדרה המתמטית של זווית מתוך מילון מונחים גאומטריים לבית הספר היסודי אומרת: "זווית - נוצרת משתי קרניים היוצאות מנקודה משותפת."
מה ילדים מבינים על זווית כאשר מציגים להם את המושג כשתי קרניים היוצאות מנקודה אחת? גם כאן, כמו במקבילות, ההגדרה אינה אינטואיטיבית. במהלך השיעורים, ניסינו להגיע עם התלמידים להבנה שכאשר מקפלים את הנייר אנחנו יוצרים זווית בין שני חלקי הדף המקופל. זווית כסיבוב. הדף מייצג את הזווית על-ידי סיבוב, הגדרה דינאמית.
אם נדבר עם הילד על מפתח הזווית לא בטוח שיהיו לו הכלים להכיל את המונח, אבל כאשר מבצעים את הקיפול בנייר, והילדים יוצרים את המפתח, הם מסוגלים להכיל את המושג ולחבר אותו למושגים
איור 8: זווית
שקיימים אצלם. באחד משלבי הקיפול, בדרך ליצירת האוריגאמי, נזקקנו ליצירת זווית. ההסבר של המושג בא תוך כדי היצירה דרך קיפולי נייר.
דוגמה 3: אלכסונים וקווי סימטריה
אחד השימושים של מושג האלכסון הוא בדיקת סימטריה של מצולעים. אם נסרטט אלכסון במצולע ונגזור את הצורות שיתקבלו משני צדיו יהיו מקרים בהם נוכל לדבר על סימטריה, ומקרים בהם לא נוכל לדבר על סימטריה. הקיפול מאפשר לנו להכיר את האלכסון, הילד יוצר ורואה את האלכסון. זה מושג שמתפתח והשימוש שלו יגיע אחר כך במושג החפיפה. במהלך השיעורים, הילדים בדקו תוך כדי קיפולי נייר, מתי אלכסון ייתן להם שתי צורות חופפות ומתי לא. חקרנו זאת תוך כדי בנייה באוריגמי.
מאחר ובבית ספר יסודי הדגש הוא על תכונות של מרובעים, פיתוח מושגים של סימטריה וחפיפה בעזרת האלכסון הוא משמעותי.
דוגמה 4: פירוק והרכבה של צורות
בעזרת קיפולי נייר יצרנו מצולעים שונים. בעזרת המצולעים שקיפלנו בנינו מצולעים חדשים. עצם הבנייה של מצולעים חדשים מחזקת את הבנת התכונות של כל מצולע שהשתמשנו בו בהרכבה. דרך תשובות התלמידים לשאלות ששאלנו, יכולנו להיווכח בהשפעה של פעילויות אלו על התפתחות החשיבה וההסקה הגאומטרית.
דוגמאות מהכיתה:
המורה שאלה: אילו מצולעים יתקבלו אם נחבר 3 משולשים יחד?
(כל משולש נוצר מקיפול אחד של דף אוריגאמי ריבועי.)
אחת התלמידות ניגשה ללוח וציירה את הצורות שהיא קיבלה, שהם טרפז שווה-שוקיים, טרפז ישר-זווית ושני מחומשים שונים.
טרפז שווה-שוקיים טרפז ישר-זווית מחומש מחומש
התלמידים מונים את המשולשים באמצעות משולש מקופל: "8 משולשים - 4 קטנים ו- 4 גדולים." (קישור לאנימציה)
סיכום ורפלקציה
עבודה זו באה במטרה לבדוק אפשרויות לטיפוח חשיבה המאפשרת התייחסות גאומטרית למצבים חדשים שאינם מוכרים לילד. המטרה שהילד יוכל להשתמש בתובנות שהוא בנה בסביבה הדינאמית, כדי להתייחס למצבים חדשים בעייתיים כפי שאנחנו מכירים מהספרות. התובנות הגאומטריות אינן נבנות באחת. מדובר בתהליך התפתחותי. בשיעורים שלנו היה לנו חשוב לפתוח את המושגים ולא לסגור אותם. לכן פחות חשוב לנו להצביע על הבנה "סופית" של מושג.
הצגנו כאן הסתכלות על הגדרות מקובלות מתוך ניסיון לצאת מנקודת המבט של הילד. הראינו זאת בשני אופנים: בדרכים שונות ליצירת הצורות הגאומטריות תוך היכרות עם תכונותיהן, וזיהוי אינווריאנטיות של צורות. ההמלצה שלנו כפי שמשתמעת ממאמר זה, היא להשתמש באוריגאמי בהוראה ולמידה של מושגים גאומטריים לפני ההוראה והלמידה הפורמאלית.
איור 10: דוגמה להנחיות לבנייה באוריגאמי
מקורות
אוברמן, ג´, כ"ץ, ע. (2001). שימוש באוריגמי בהוראת הגאומטריה. מספר חזק 2000 - גיליון 2 . תשס"ב, ספטמבר.
לב, ז. ח. (2005). הוראת הסימטריה באמצעות מגזרות נייר. מספר חזק 2000 - גיליון 10. תשס"ו, אוקטובר .
מאונטוויטן, מ. (2004). פירוק והרכבה של מצולעים. מספר חזק 2000 - גיליון 8. תשס"ד, אוקטובר .
לייקין, ר., ירושלמי, מ. (2012). הוראת הגאומטריה, נייר עמדה. הוכן על-ידי אנשי חינוך מתמטי ומתמטיקאים באוניברסיטאות ומכללות לחינוך בישראל.
האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים. מדינת ישראל, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית. תכנית הלימודים במתמטיקה לבית הספר היסודי. אוחזר בתאריך 15.7.14 מאתר:
http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Math/Yesodi/mavo1.pdf
האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים. מדינת ישראל, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית. מילון מונחים בגאומטריה. אוחזר בתאריך 15.7.14 מאתר: http://www.education.gov.il/tochniyot_Limudim/math/
Colgan, L., & Sinclair, N. (2000). Mathematics, Paper Dolls and Transformational geometry. Mathematics in school, January 2000
Fox, B. T. (2000). Implications of Research on Children´s Understanding of Geometry. Teaching Children Mathematics, Vol. 6, No. 9, May 2000, 572-576.
Golan M. (2011). Origametria and the van Hiele Theory of Teaching Geometry. pp 205-219, Origami^5. Edited by Patsy Wang Iverson, Robert J Lang & Mark Yim. CRC Press.
Golan, M., & Jackson P. (2007). “Origametria: a Program to Teach Geometry and to Develop Learning Skills using the Art of Origami”. pp 559-571. Origami^4. Edited by Robert J Lang & AK Peters.
Keith, J. (2000). Teacher knowledge and professional development in geometry. Proceedings of the British society for research into learning mathematics, 20 (3), 109-114. http://www.bsrlm.org.uk/IPs/ip20-3/BSRLM-IP-20-3-19.pdf.
Lampert, M. (1988). Teachers’ Thinking about Students´ Thinking about Geometry. The Effects of New Teaching Tools. Technical Report 88-1, Washington, DC, Office of Educational Research and Improvement.
Leikin, R., Berman, A. & Zaslavsky. O. (2000). Learning through teaching: The
case of symmetry. Mathematics Education Research Journal, 12(1), 18-36.
National Council of Teachers of Mathematics (NCTM). Principles and Standards for School Mathematics. Reston, Va.: NCTM, 2000.
Swafford, J. O., Jones, G. A. & Thornton, C. A. (1997). Increased knowledge in
Geometry and instructional practice. Journal for Research in Mathematics
Education, 28(4), 467-483.
Van Hiele, P. M. (1999). Developing Geometric Thinking through Activities That Begin with Play .Teaching Children Mathematics. 5(6), 310-316 .
אתרים:
המרכז הישראלי לאוריגאמי https://www.origami.co.il/index.asp?lang=heb
תום הול http://mars.wne.edu/~thull
International Conference on Origami in Science, Mathematics and Education and Folding Convention.